מהי שחיקת סחוסים בברכיים?

שחיקת סחוסים בברך: אוסטיאו-ארתריטיס
ארתריטיס היא מחלה ראומטית (שגרונית) דלקתית, הגורמת לתופעות כגון: כאבי מפרקים , נפיחות מפרקים, קשיחות ואובדן תפקודי המפרקים. הצורה השכיחה ביותר שלה נקראת אוסטיאו-ארתריטיס (ובקיצור: OA). מדובר במחלה ניוונית של מפרקים, הפוגעת בעיקר בברכיים, אך גם בידיים, במותניים ובעמוד השדרה.
אוסטיאוארתריטיס מתבטאת בפגיעה בסחוסים. סחוס הוא רקמה לבנבנה וגמישה, הנמצאת בחלק הפנימי של כל מפרק בגוף. כאשר סחוס תקין, הוא מפריד בין העצמות (היוצרות מפרק), בולם זעזועים בעת פעילות גופנית ומאפשר תנועה חלקה ומושלמת של המפרק.
כאשר אוסטיאוארתריטיס (OA) מתפרצת, הסחוס נשחק וכתוצאה מכך העצמות מתחככות זו בזו. החיכוך יוצר כאבים חזקים, נפיחות ואובדן תנועת המפרק. עם הזמן, לעיתים אף תוך זמן קצר, המפרק מאבד את צורתו המקורית ומתעוות. בקצה המפרק עלולים להופיע גם גידולי עצם קטנים. החספוס והשחיקה עלולים לגרום לרסיסי עצם או לרקמת סחוס להתפרק ולנוע בחלל המפרק - מה שכמובן גורם לכאבים מוגברים ולנזק נוסף.
חולי אוסטיאו-ארתריטיס סובלים מכאבים במפרקים ומהגבלות בתנועה, ואיכות חייהם נפגעת מאוד. לעיתים, אפילו פעולות פשוטות, כגון ישיבה בשירותים, יציאה מרכב, עלייה במדרגות או הרמת חפצים, גורמות לסבל רב.
עד היום, לא ברור בוודאות מה גורם להתפרצות המחלה. ההשערה היא, שמדובר בשילוב של גורמים פיזיים וסביבתיים וכי לתזונה, למשקל הגוף וללחץ על המפרקים יש השפעה ניכרת. כמו כן, המחלה מתפתחת באופן שונה אצל כל חולה וחולה: לרוב, זו מחלה כרונית, ההולכת ומחמירה עם הזמן.

אוכלוסיית החולים

מאוסטיאו-ארתריטיס סובלים, בדרך כלל, אנשים מבוגרים (נשים יותר מגברים): אצל יותר ממחצית מבני 65 ומעלה בארה"ב המחלה פגעה לפחות במפרק אחד. מאחר שתוחלת החיים נמצאת בקו עלייה, גם שכיחות המחלה עולה. לפני גיל 45, המחלה שכיחה יותר אצל גברים; לאחר מכן - אצל נשים.
בארה"ב חולים במחלה יותר מ-10 מיליון איש ובישראל מדובר בכמה מאות אלפים הסובלים המהוים כ15% מהאוכלוסייה ומדובר רק בבעיות ברכיים.
. בקבוצת הסיכון להיפגע ממנה אפשר למצוא, בין השאר, נהגים וכל מי שעלול לעשות שימוש לא נכון במפרקי הגוף לאורך שנים. אפילו בקרב ספורטאים (בעיקר אצנים) ואנשים צעירים נמצא אחוז לא מבוטל של אנשים
סימני אזהרה מוקדמים:
- כאבים קבועים או תקופתיים במפרקים.
- נוקשות של המפרקים בעת קימה מהמיטה.
- נפיחות או רגישות במפרק (אחד או יותר).
- קולות חיכוך מהמפרקים או תחושה של חיכוך במפרקים.
- הגבלה בתנועה.
- שינוי בטווח התנועה.


תהליך האבחון 

בדיקה גופנית רגילה אינה מספיקה, בדרך כלל, כדי לאבחן את קיומה של המחלה. רוב הרופאים נעזרים בבדיקות שונות. תחילה, יישלח המטופל לבצע צילום רנטגן, כדי לברר מה הנזק שנגרם למפרקים, לסחוסים ולעצמות והאם יש גידולים גרמיים במפרקים הפגועים. הצילום אינו המדד היחידי: לעיתים, יש פער ניכר בין חומרת המחלה, כפי שהיא עולה מצילומי הרנטגן, לבין דרגת הכאב והנכות של החולה. הרופא עשוי לבקש גם בדיקות דם, כדי לקבוע את הסיבה לסימפטומים, או בדיקה של נוזלי המפרק.

הטיפול המקובל

הטיפול הקלאסי בסימפטומים של OA- אוסטיאוארתריטיס כולל מגוון תרופות: משככי כאבים כימיים, תרופות לא סטרואידיות נוגדות-דלקות (NSAID), זריקות בעלות הרכבים כימיים שונים ותוספי תזונה המכילים גלוקוזמין וכונדרואיטין. בטיפול משלבים גם מנוחה והתעמלות מתאימה, שמירה על משקל תקין והקפדה על אורח חיים בריא.
עם זאת, למרות שטיפולים אלה עשויים לעזור להפיג את הכאב והסימפטומים הנלווים, הם אינם מטפלים בבעיה עצמה. חלקם עלול לגרום לתופעות לוואי ( ראה טבלת השוואה). לרוב , המחלה עלולה להידרדר ולהחמיר, ואף להביא לנכות. במצב זה, אפשרות הטיפול המועדפת היא ניתוח החלפת מפרק ברך / סחוס, הכרוכה בניתוח לא פשוט ובתהליך שיקום ארוך ומייגע .בעולם הרפואה המודרני ממהרים לא אחת להציע ניתוח החלפת ברך / החלפת סחוס כפתרון לבעייה.